הלוח העברי הוא נורא מסובך.
השנה הלועזית, נקבעת לפי המחזור השנתי של השמש ואינה מתחשבת כלל במסלולו של הירח.
עם ישראל לעומת זאת, מקדש את היום בו "נולד" הירח מחדש לאחר שהלך ו"נעלם" בסוף החודש הקודם, והיום בו מפציע הירח מחדש נקרא בשם "ראש חודש".
ההתחשבות במסלול הירח, והתאמתו למחזור השמש הולידו הררי ספרים וים של חומר בפתרון הבעיות הרבות הנוצרות מלוח מורכב זה.
***
אתה דומה לירח!!
הירח אינו סטטי, באמצע החודש הוא מלא, אחר כך הולך הירח ומצטמק עד שנעלם מעינינו בסוף החודש, אך אל יאוש! הנה הוא שוב נולד וגדל, עד שמתעגל, ושוב מצטמק ושוב.. ושוב..
לוח השנה שלנו נקבע על פי הירח, כי עם ישראל חווה גם הוא את התהליך שעובר על הירח: הוא נמצא בשיא תפארתו בירושלים ובבית המקדש, ואז מצטמק לו בגלות, ואז חווה גאולה ובית מקדש שני, ושוב גלות..
גם בחיים האישיים, עליות וירידות ושוב עליות.
***
אז היום ראש חודש!
וזה היום שמעודד ומזכיר: אחרי היעלמות הירח הוא מופיע מחדש כאילו כלום לא קרה.
אז אל יאוש חברים! גם אנחנו על אותו תהליך, תיכף יבוא המשיח והירח שלנו יזרח ויאיר במלא הדרו.
וגם "בקטנה", בחיים האישיים, גם אם נפלנו קצת והירח הצטמק, אל דאגה הנה הוא שב וזורח.
***
חודש טוב ושבת שלום!
הרב מנחם
בית חב"ד בכרם
יום שישי, 13 בנובמבר 2015
לאן נעלם הירח?!
יום שלישי, 22 בספטמבר 2015
מדריך ליום כיפור
יום כיפור מתחיל היום בשעה 18:16, ומסתיים מחר ב19:13. הזמנים מותאמים לתל אביב.
בערב יום כיפור - היום עד השעה 18:16 יש מצוה גדולה לאכול, והרבה. עושים סעודת חג, ובטוחים שאלוקים יתן לנו שנה טובה.
בכל זמן ובכל מצב אנחנו עם ישראל, יש בנו נשמה שקרובה לאלוקים לגמרי, אבל מה לעשות שלפעמים עושים שטויות והנשמה הזאת מכוסה בערימות של בוץ...
ביום כיפור הנשמה פורצת מכל הלכלוך, ולכן אנחנו מרגישים צורך להתקרב לאלוקים, ללכת לבית כנסת, ולהבטיח להשתפר.
התפילות המרכזיות הם: "כל נדרי" המתחילה היום בשעה 18:30.
ו"נעילה" בסוף יום הכיפורים, מחר בשעה 18:00.
יום כיפור הוא לא רק לנשמה... אנחנו רוצים גם לקדש את הגוף ולעשות אותו קצת יותר עדין, לכן חובה ביום הזה לצום ולהתנזר לגמרי מאוכל ושתיה. פתאום רואים שמה שמנהל לנו את החיים זה הקפה של הבוקר, ואנחנו קולטים שצריכים גם משמעות רוחנית בחיים.
מחר בשעה 19:13 - תם ולא נשלם. הצום מסתיים, תוקעים בשופר, אבל אז אחרי שהאוכל ירד וקצת מתאוששים, כדאי לעצור לרגע ולעשות חושבים, להחליט משהו קטן שנהיה בו יותר טובים, ככה יום כיפור לא יתפוגג עם אידי האוכל וישמר בתוכינו עד יום כיפור הבא.
יום שבת, 5 בספטמבר 2015
יום חמישי, 20 באוגוסט 2015
מה זה השופר הזה?!
היישום היה מאתגר מאוד, הנסיך נשלח לכפר נידח בקצה הממלכה, כשעליו ללמד דעת את האיכרים הנבערים.
אך האתגר היה גדול על מידותיו, והנסיך החל אט אט להתלבש לדבר ולהתנהג כאחרון הפרחחים שבכפר.
כך עוברות להן השנים, עד שיום אחד נזכר פתאום הנסיך באביו המלך, בארמון ובעיר הבירה.
הוא החל במסע ארוך כשמטרתו להגיע אל אביו בארמון.
לאחר חודשים ארוכים של נדודים מופיע הבן בשערי הארמון, אך כל המסע היה לשווא - איש לא האמין להומלס המוזנח שהוא הנסיך, וגם את השפה המדוברת בארמון הספיק המסכן לשכוח.
מלא יאוש נשכב הנסיך ליד הגדר ומירר בבכי.
לאחר כמה דקות מובהלים למקום משרתים שמושיבים את הבן על כורסא מפוארת ומובילים אותו היישר אל חדר המלך.
האבא מחבק את הנסיך ולוחש לו: את השפה שכחת, אבל את הבכי שלך זיהיתי, הוא נשאר אותו דבר....
***
בחודש אלול, 30 הימים שלפני ראש השנה, אנו תוקעים בשופר, זה נשמע כמו בכי, כמו צעקה מעומק הלב, ואנחנו אומרים לאבא שבשמיים: את השפה שלך - התורה והמצוות - די שכחנו, אבל תזהה את הבכי, את הקול של ילדיך.
***
שתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה!
יום חמישי, 18 ביוני 2015
הרבי שלא הפסיק לרדוף אחרי הכבש הסורר
השמש להטה בעוז, הוא הזיע כהוגן, והכבש הקטן רק הגביר את מנוסתו.
חב"ד בכרם התימנים
יום חמישי, 26 במרץ 2015
הפגנות במצרים, מכת בכורות: השבת הגדולה מכולם
כיכר תחריר הומה אדם.
מצרים זועמים מנופפים באגרופים קמוצים.
העבדים היהודים טוענים שתיכף יקריבו את קרבן הפסח שלהם, ואז יהרוג האלוקים את בכורי מצרים - מכת בכורות.
הבכורים מפגינים, דורשים לשחרר את היהודים מיד.
הצבא המצרי מתנגד.
זה מתלהט למלחמה בה מכה האויב את האויב.
***
כל זה קורה לפני 3327 שנה. השבת שלפני פסח מוקדשת לנס המיוחד הזה.
השבת נקראת "שבת הגדול", זה לא סתם נס בו מכה האלוקים את האויב, זו מציאות מופלאה בה האויב משמיד את עצמו.
נס גדול. שבת הגדול.
***
איך נראה לכם השם "נמרוד"?
הוא היה הכופר הראשון. עובד אלילים, מורד באלוקים.
איש אחד חזר בתשובה, ורצה לשנות את שמו מ"נמרוד" למשהו עם צליל יהודי יותר.
הרבי מלובביץ' הציע כיוון מפתיע: אתה תמרוד במוסכמות, ביצר הרע ובתאוות.
תישאר "נמרוד", רק תחליף את יעד המרידה.
וזה אותו עיקרון: כשמשתמשים בחושך עצמו לגרש את החושך, התוצאה עוצמתית הרבה יותר.
***
שבת הגדול קרה בו נס גדול, והוא מכוון אותנו לעיקרון גדול: לא לדכא את האנרגיה שמובילה אותנו למקום הרע, אלא להפוך אותה לאנרגיה טובה.
***
שבת (הגדול) שלום!
יום שישי, 13 במרץ 2015
למי הצביע אלוקים לפני 3300 שנה
יש לנו פיצול אישיות.
לפני תשעה חודשים בדיוק, נחטפו שלושה יקירים. ואז שמענו בכל מקום: כולנו אחים, שובו אחים!
קראו את החדשות היום ותחשבו שאין מפולג ומסוכסך כמו העם הזה.
מה נסגר איתנו?!
***
אב הטיפוס של בית המקדש מוקם במדבר.
אלוקים מצוה את העם שזה עתה יצא ממצרים להקים "משכן".
המשכן הוא מבנה עראי העשוי יריעות עור, בד ועצים, והוא מאוכלס בכלי זהב לעבודת הכהנים.
נבחרו גם שני אמנים לפקד על המלאכה. ההרכב מפתיע: האחד בצלאל. בן למשפחה המיוחסת ביותר (אחיינו של משה רבינו בין השאר). השני, אהליאב, מהעשיריון התחתון, מדלת העם.
***
לא מעטים הרימו גבה על המהלך הזה, אבל המסר היה ברור:
המשכן נבנה מתרומות העם כולו. העני נתן מעט צמר, והעשיר זהב. מעמד הביניים תרם נחושת או קצת עצי שיטה.
אז (כמו היום...), חשו העשירים שהמשכן שלהם.
וכאן הגיע המינוי המפתיע שהבהיר לכולם: מבחינתו של האלוקים כולם שווים, המיוחס והפשוט שבעם. בצלאל ואהליאב.
***
אז, ב"שובו אחים" היינו כולנו יחד, 'אהליאבים' ו'בצלאלים'. למה? כי כשמדובר בחיי בן משפחה נמחקים הבדלי מעמדות.
אבל במערכת הבחירות ההזויה הזו, ברור שיש ימין, שמאל, חברתי, עדתי וסביבתי. נאיבי יהיה מי שינסה למחוק את ההבדלים הללו.
אבל חובה לחזור 3300 שנה אחורה: דווקא כשהפילוגים אז היו כל כך מודגשים, בחר האלוקים את בצלאל ואהליאב והכריז: דוקא שניהם, לאותו תפקיד, בגלל ההבדלים.
***
בפרשת השבוע נקרא על אהליאב ובצלאל ונזכור:
חלקנו 'אהליאבים', אחרים 'בצלאלים'. אף אחד לא מצפה שנטשטש את ההבדלים.
אלוקים כן מצפה שנזכור את המשותף: כולנו יהודים.
ואהבת לרעך כמוך.
שבת שלום!
הרב מנחם טייטלבוים
כרם התימנים