יום חמישי, 20 באוגוסט 2015

מה זה השופר הזה?!

מלך אחד החליט שבנו יחידו, יורש העצר חייב לעבור נסיון חיים עשיר ומגוון בכדי לרכוש את הכלים המתאימים לניהול הממלכה בבוא היום.
היישום היה מאתגר מאוד, הנסיך נשלח לכפר נידח בקצה הממלכה, כשעליו ללמד דעת את האיכרים הנבערים.
אך האתגר היה גדול על מידותיו, והנסיך החל אט אט להתלבש לדבר ולהתנהג כאחרון הפרחחים שבכפר.
כך עוברות להן השנים, עד שיום אחד נזכר פתאום הנסיך באביו המלך, בארמון ובעיר הבירה.
הוא החל במסע ארוך כשמטרתו להגיע אל אביו בארמון.
לאחר חודשים ארוכים של נדודים מופיע הבן בשערי הארמון, אך כל המסע היה לשווא - איש לא האמין להומלס המוזנח שהוא הנסיך, וגם את השפה המדוברת בארמון הספיק המסכן לשכוח.
מלא יאוש נשכב הנסיך ליד הגדר ומירר בבכי.
לאחר כמה דקות מובהלים למקום משרתים שמושיבים את הבן על כורסא מפוארת ומובילים אותו היישר אל חדר המלך.
האבא מחבק את הנסיך ולוחש לו: את השפה שכחת, אבל את הבכי שלך זיהיתי, הוא נשאר אותו דבר....
***
בחודש אלול, 30 הימים שלפני ראש השנה, אנו תוקעים בשופר, זה נשמע כמו בכי, כמו צעקה מעומק הלב, ואנחנו אומרים לאבא שבשמיים: את השפה שלך - התורה והמצוות - די שכחנו, אבל תזהה את הבכי, את הקול של ילדיך.
***
שתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה