אריסטו והארנבת, המוסר המתעתע

בושה! אין מילה אחרת לתאר את הקלון בו נתפס אריסטו, הפילוסוף היווני הדגול.
התלמידים מצאו את מורם הנערץ כשהוא בולס נתחי בשר מדממים מהארנבת האומללה שבידו, תענוג יווני קדום ומפוקפק...
החכם היווני לא נבהל: "כעת אינני אריסטו, אני 'אריסטו' רק כאשר אני עסוק ביצירת והפצת הפילוסופיה שלי".
***
קולות וברקים. ענן כבד. קול שופר חזק מאוד.
בפרשת השבוע מתואר מעמד "מתן תורה" על הר סיני.
לפני כמעט 3333 שנה התרחש המאורע המכונן של העם היהודי, אלוקים ירד אלינו על הר סיני וציווה אותנו את עשרת הדיברות.
מה יש שם בעצם, בדקתם פעם?
זה מפתיע, אלו הם העקרונות הבסיסיים ביותר לקיומה של חברה: לא תגנוב, לא תרצח, עדות שקר, כיבוד הורים ועוד.
אז על מה בעצם המהומה? האם עבור דברים פשוטים כל כך, צריך "קולות וברקים"?
***
החוק הוא נזיל. המוסר האנושי עוד יותר.
אסור לגנוב. ואם זה שווה גרוש וחצי? ואם אגנוב בכדי להציל את העסק ואחזיר מאוחר יותר? ואם אני חושב שהוא מרשה לי לקחת?
אך התורה מצווה לא לגנוב. וזהו. כאן אין פירצות ואין תירוצים. מה שמשקיט ומספק את המצפון האנושי, אינו משחק מול הציווי האלוקי.
***
עשרת הדיברות הם עקרונות בסיסיים, נכון. אך אם עקרונות אלו מונעים רק מהיושרה והמצפון, במוקדם או במאוחר הם יסדקו.
גרמניה היתה ערש התרבות, המוסר והנימוס. אך בין רגע הפכו מליונים מאזרחיה לחיות טרף, בשם אותו המדע ואותה התרבות.
אריסטו היה איש רוח ופילוסוף דגול, אך כשנתפס במעשה ברברי לא הניד עפעף.
***
לימוד החוק עושה אותך עורך דין,
לימוד פילוסופיה הופך אותך למרצה.
לימוד התורה מוביל אותך להפנים וליישם אותה.
פה מתחיל ההבדל.
שבת שלום!
הרב מנחם טייטלבוים
חב"ד בכרם התימנים