די להתלונן!

די להתלונן!
-"וילונו העם על משה לאמר, מה נשתה".
-"וילונו כל עדת בני-ישראל על משה ועל אהרן... כי הוצאתם אותנו אל המדבר הזה".
"-ויצמא שם העם למים, וילן העם על משה".
שלוש תלונות. כולן רק בפרשה שנקרא השבת. השאר, והן לא מעט, מפוזרות לאורך סיפור המסע ממצרים אל ארץ האבות.
***
משה רבנו, משכנע את העם לבטוח באלוקים, מנחית על המצריים את עשרת המכות, קורע את הים ויוצא עם היהודים ממצרים, בדרך לארץ המובטחת.
ואופס, רגע לפני שחוצים את הירדן, "וימת שם משה עבד ה' בארץ מואב". משה נותר מאחור ונקבר במדבר.
בעצם לא רק הוא. כל מאות אלפי היהודים שהוציא משה ממצרים מתו במדבר.
זה התחיל במרגלים שנשלחו לבחון את הארץ, וחזרו עם סיפורי אימים על ענקים שמשוטטים בה והמשיך בהתבכיינות העם שמאס בארץ המובטחת.
סוף הסיפור הכואב היה, שהאלוקים סלח לעם, אך שלח אותם להסתובב עוד 40 שנה במדבר, במהלכם מתו כל אלו שמאסו בארץ. רק הדור הבא זכה לחצות את הירדן.
***
משה לא היה שותף לחטא הזה, אך גם הוא נשאר במדבר. הרועה הנאמן אינו נוטש את צאנו, גם לא בעת שהם נענשים.
אותו עם שלא פסק מלהתלונן ולהתמרד - "כי עם קשה עורף אתה", אותו עם שמעד שוב ושוב, אך משה ממשיך לאוהבם ומוסר נפשו בעבורם. זהו סיפורו של מנהיג אמיתי.
בעידן של פוליטיקה רקובה, יש לנו הרבה מה ללמוד מהמנהיג הראשון.
***
היום, יום שישי, מלאו 65 שנה ליום שבו החל הרבי מלובביץ' את מנהיגותו.
הרבי, כמשה רבנו, מסר את נפשו עבור כל יהודי קטן כגדול, דתי או לא, מעמד הביניים, שועי עולם, או דלת העם. את כולם אהב בכל לבו, ולכולם דאג והתמסר.
מנחם בגין ז"ל, תיאר פעם את גודל התפעלותו מהרבי שמעולם לא ביקש ממנו מאום, על אף שהיה מקבלו לשיחה ארוכה כל אימת שהיה מבקר בניו יורק.
כשביקש ממנו הרבי פעם טובה אישית, נדרך בגין, והנה הרבי מספר לו על נערה צרפתיה העומדת להינשא לגוי והעסק נראה אבוד. "אתה דובר צרפתית", אמר לו הרבי, והפציר בו "בדרכך לארץ עצור בפאריז, ודבר על לבה, אולי אתה כדמות מפורסמת תוכל להניא אותה מכך".
***
אותה נערה אלמונית מפאריז, ועוד מליוני יהודים פשוטים ומיוחדים, היוו תמיד את מושא דאגתו של הרבי.
והוא תמיד הזכיר: אין לזלזל בכוחה של מצוה קטנה. הנחת תפילין, נר של שבת, או מטבע לצדקה.
שבת שלום!
הרב מנחם טייטלבוים
כרם התימנים, תל אביב

למה רק הישראלים נוסעים לתאילנד? - יציאת מצרים אקטואלית

-"כמה ישראלים יש"?
הרב נחמיה, מנהל בית חב"ד בבנגקוק הרהר מעט והמהם: "שבע-שמונה מליון".
הנהג התאילנדי אינו מרוצה מהתשובה: "שבע-שמונה זה כאן בתאילנד, אני שואל כמה יש בישראל"....
חשבתם פעם איפה מליוני האמריקנים והאירופאים שאמורים לגדוש את המזרח?
מה דוחף רק את הישראלים לכתף את התרמיל?
***
זהו, יוצאים ממצרים!
חירותו של העם היהודי מתוארת בפרשת השבוע בדרמטיות. עם שהיה נתון לעבדות ונרדה באכזריות, עוזב את מצרים לאחר סדרה של עשר מכות שהמיט האלוקים על המצריים, ויוצא לארץ זבת חלב ודבש.
על הדרך, התרחש מתן תורה על הר סיני, והפך את הקערה על פיה: העם המשוחרר והחופשי נכנס למערכת קפדנית של מצוות והלכות, שלא משחררים אותו לרגע.
רוצה לאכול? שיהיה כשר, ותברך ברכה לפני ואחרי. קושר נעליים? קודם שמאל, אחר כך ימין (כן. ככה צריך). מפטפט עם חבר? דבר נקי, ובלי רכילות.
אז זה לא אבסורדי לתאר את יציאת מצרים כ"זמן חירותינו"?!
***
אתם יודעים, כמה שהיצור מורכב, הוא דורש יותר:
אבן אין לה דרישות.
צמח דורש אדמה, אור, אויר ומים.
בעל חי דורש גם אוכל, חברה, ומרחב מחיה.
ובן אדם, אין צורך לפרט: החל מבית עובר דרך ביגוד, וכלה בסמארטפון...
מה דעתכם לשחרר את האדם האומלל מהעבדות המייגעת הזו? מהיום אין חובה לנשום, לאכול, לשתות, לחשוב, לדבר ולגור תחת קורת גג...
ברור שהדרישות הללו אינם עבדות ולא חוקים דרקוניים, הם צרכים בסיסיים שבלעדיהם האדם יגווע. כשמאפשרים לו אותם הוא אינו עבד, הוא חופשי. מניעת הצרכים היא עבדות.
***
לנו כיהודים יש נשמה, ולה יש צרכים בסיסיים משלה.
היא חייבת שנלמד תורה, מצוות אצלה הם אוויר לנשימה. כשהיא חסרת אויר, היא תנסה לחפש אותו בכל דרך.
היא תסחוב אותך לתאילנד, להודו ולנפאל. בסוף תגיע לתורה ושם היא תשאוף אוויר מלוא ריאות.
***
יציאת מצריים לא רק שחררה אותנו מכבלי העבדות, היא גם העניקה לנו את התורה והמצוות שהם הצרכים הבסיסיים של הנשמה שבנו.
עבדים היינו, המצוות הופכות אותנו לחופשיים.
שבת שלום!
הרב מנחם טייטלבוים
חב"ד בכרם התימנים

פיקאסו והמצלמה, המלאכים ואנחנו

'למה כל דבר שקשור לקיום מצוות, או ללימוד תורה הוא כל כך קשה'?

הרבי מלובביץ' הביט בנער העומד מולו, ילד אמריקני מפונק, וכמו התעלם משאלתו הנוקבת.

- 'מהו ה'הובי' שלך'? שאל אותו.

- 'ציור', ענה הנער.

- 'האם יש ציור שאתה אוהב במיוחד'? הקשה הרבי.

- 'לאחרונה נמכר ב12,000,000 דולר ציור של פיקאסו המתאר את השקיעה מזווית יחודית. הציור הזה כבש אותי', הצהיר.

- 'בכמה ימכרו תמונה מצולמת של השקיעה מאותה הזווית'? הוסיף הרבי לחקור.

- '25 סנט.

- 'זה הזוי, אמר לו הרבי, הרי התמונה היא מדויקת ב100 אחוז ונמכרת בפרוטות. ואילו פיקאסו, מוכשר ככל שיהיה, בטח פספס איזה קו או גוון בציורו, והוא נמכר בשנים עשר מליון דולר, איפה ההיגיון'?

***

בפרשת השבוע אנו פוגשים את פרעה מלך מצרים, שלאחר שהתעלל בבני ישראל משך שנים רבות, קיבל את העונש החמור מכל: נשללה ממנו הזכות הבסיסית לבחור בטוב או ברע. אלוקים מצהיר בפני משה: "ואני אקשה את לב פרעה", הדרך לחזרה בתשובה נחסמה בפניו.

לנו, העניק האלוקים את זכות הבחירה: "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב, ואת המוות ואת הרע... ובחרת בחיים". הבחירה היא קשה. 'החיים והטוב', הם לפעמים אלה שדורשים התנערות מעצלות, והתגברות על פיתויים קורצים. 'החיים והטוב', הם "לאהבה את השם אלוקיך, ללכת בדרכיו, ולשמור מצוותיו וחוקותיו ומשפטיו".

***

הרבי מסביר לנער, שהוא בעצם שווה יותר ממלאכי מרום:

ב25 סנט אתה יכול לרכוש תמונה של השקיעה, מדויקת עד הפיקסל האחרון. גם מלאכים אף פעם אינם מועדים, וזו אינה גדלות. להם, כמו למצלמה, אין זכות בחירה. הם נבראו עם רצון ומטרה אחת – לעשות את מצוות האלוקים. אין להם את האפשרות, ואפילו לא את הפיתוי לחטוא.

שנים עשר מליון דולר שילם האיש שקיבל לידיו את הציור של פיקאסו. הוא אינו מושלם, אך כל משיחת מכחול משקפת את נשמת האמן שהתמזג עם המחזה שלמולו. הוא לא שילם על תיעוד השקיעה, הוא שילם על נשמת האמן שנפרשת על בד הציור.

יהודי טועה, מועד, וגם כשעושה את הנדרש ממנו זה אף פעם אינו מושלם. אך כל הצלחה, כל מצוה, שווה המון. זה לא מלאך שעושה את הדברים אוטומטית, זהו יהודי שניצח במאבק ובחר בחיים. זהו ציור מרהיב. הוא שווה הרבה יותר משנים עשר מליון דולר.

פעולות המלאך הן כתמונה מצולמת. עבודת היהודי, ערכה כציור שהושקעה בו יגיעה ונשמה.

***

אלוקים מעריך כל משיכת מכחול בכיוון הנכון. שנבחר רק בטוב.

שבת שלום
הרב מנחם טייטלבוים
שליח חב"ד בכרם התימנים

מבול של גשם ושל סטרס

איזה מבול!...
שוב הרעמים והרוחות, ומסביב הכל מתפרק.
***
אז זהו, אל דאגה. אלוקים נשבע לנוח "ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ", מבול כבר לא יהיה.
אבל מה זה המבול של נוח, לעומת המבול הסוחף אותנו 24 שעות נון-סטופ, זה שלא נותן לנו ליהנות מדבר אחד טוב, ומצליח להסתנן לכל רגע של שלווה?
אני מתכוון כמובן למבול של הכסף/פרנסה/מחיה/עבודה/קריירה/ביזנס. אל תאמינו אם מישהו ינסה למכור לכם שהוא חף מהדאגה הקיומית-יומיומית הזו.
***
לא תאמינו, המבול הוא דבר נפלא!
המבול, על פי תורת הסוד, נועד לטהר את העולם ממש כמו טבילה במקווה. גם המבול של "טרדות הפרנסה" נשלח אלינו בכדי לטהר אותנו ולעשות מאתנו יהודים טובים.
תשאלו איך בדיוק?
***
באיזו עיירה בפולין של לפני 200 שנה, חייט הצמרת היהודי קיבל הזמנה לחליפה מיוחדת, הבד גם הוא היה נדיר, והובא מפאריס בדרך לא דרך.
הלקוח היה אדון הכפר, על פיו נחרצו גורלות התושבים מטוב ועד רע, ובעיקר רע...
החליפה מוכנה, החייט מופיע מרוצה לפני הבוס, והנה מטר גידופים וקללות - 'לא מוצא חן בעיני הסמרטוט הזה'!
הוא נמלט משם נבוך ומפוחד היישר לרבי שלו, הרבי מפתיע: 'שוב למתפרה, פרום את התפרים, ושחזר במדויק את אותה החליפה'. החייט ממהר לעשות כמצוות רבו, והנה הוקוס פוקוס: הפריץ מרוצה עד הגג.
מבולבל כולו הוא חוזר לרבו, שמבהיר לו מסר פשוט ונוקב: 'את התפירה הראשונה עשית, כשאתה זחוח, יהיר ומכיר בכשרונותיך המזהירים. אלוקים הבהיר לך שלא אתה מנהל כאן את העניינים. בסיבוב השני ליבך היה שבור ובפיך היתה תפילה, ואלוקים השיב לך את ההצלחה'.
***
ממש כמו בסיפור, כל הלחץ הזה בא להזכיר לנו שמישהו מלמעלה מנהל את העסק, יש לו מטרה בכך שברא אותנו, ולא אנחנו מסדרים לעצמנו את הקריירה וכל השאר.
הוא רוצה שנמצא את הזמן לתפילה, לימוד תורה, או מצווה קטנה.
ברגע שנבין את הרמז, גם המבול של הדאגות וכל הסטרס הזה כבר יהיה מיותר. הוא נועד רק להזכיר לנו את בעל הבית, הטרדות ייעלמו כשנקלוט את המסר.
***
הרווח כפול, זה משתלם!

שבת שלום
הרב מנחם טייטלבוים
שליח חב"ד בכרם התימנים